שנת 1942, שנה קשה, פאולה בת שלושים וחמש, אם לתינוקת בת שנה, רק לפני שנתיים עלתה לארץ, עובדת עבודה פיזית קשה במטבח פועלים, האווירה בארץ קשה, הצבא הגרמני נע לכיוון ארץ ישראל.
את פאולה פוקדים כאבי גב קשים המגבילים את תנועותיה באופן קריטי. הרופאים שבודקים אותה פוסקים שאין מה לעשות וכנראה שהדבר היחידי שיכול לעזור לה זה כיסא גלגלים..
פאולה אינה נכנעת לגורלה, היא מתחילה לשקם את עצמה בכוחות עצמה.
בצעירותה, למדה פיתוח קול ובלט קלסי. למעשה יעדה את עצמה להיות זמרת אך, מספר נסיונות שניסתה לעשות בתחום זה בארץ לא עלו יפה.
״קצה החוט״ שהיא משתמשת בו בעבודת השיקום העצמי הם תרגילים שלמדה במסגרת לימודי הריקוד ופיתוח קול, תרגילים כגון: עמידה על קצות אצבעות, לחייך מאוזן לאוזן, תמיד גרמו לה לתחושות מיוחדות של חיוניות, לתגובות שרשרת בחלקים אחרים בגוף ולנשימה עמוקה ויציבה.
היא מגלה שתרגילים אלו עוזרים לה להרגיש טוב יותר ומקלים על תחושות העומס בגב, היא מרחיבה את רשימת התרגילים, מצבה מתחיל להשתפר.
בשלב כל שהוא היא מבינה שהתרגילים שהיא ממציאה מפעילים (באופן ישיר או עקיף) את השרירים העגולים הנמצאים בפתחים של הגוף – השרירים הטבעתיים. כמו כן היא מגלה שכל השרירים הטבעתיים עובדים יחדיו כמערכת אחת.

פאולה הבריאה. בשנים הראשונות שמרה את תגליותה לעצמה. אולם כעשר שנים לאחר שחלתה והשתקמה היא יוצרת קשר עם ד"ר פולברמכר – אורטופד שעבד בת"א. ד"ר פולברמכר מתרשם מאוד מתגליותה של פאולה והיא מתחילה לטפל בפציינטים שבמרפאתו – תחת פיקוחו.
בשנות השבעים היא מתחילה להצליח, היא כבר עובדת באופן עצמאי ואף מתחילה להסמיך מורים לטפל בשיטתה.
בשנות השמונים התפרסם ספרה "סוד השרירים הטבעתיים"
היא טיפלה באמנים רבים: ישראל גוריון, בני אמדורסקי, דליה פרידלנד, נעמי שמר ועוד..
בשנות השמונים עברה שני אירועים מוחיים שגרמו לה לעבוד פחות.
פאולה נפטרה בגיל 97.
אין ספק שהשאירה חותם על הרפואה האלטרנטיבית בארץ שנמצאת בשנים האחרונות במגמת התפתחות.
שיטת פאולה נמצאת כיום בתוכנית הטיפולים של קופות החולים בארץ.
עמותת המטפלים המוסמכים בשיטת פאולה ממשיכה את דרכה.